האדון שנפל לים

תקציר:
סטנדיש לא היה טיפש; אנשים חשובים ברובע הפיננסים יעידו, אם יעלה שמו של סטנדיש, שהוא אינו טיפש. עלתה בו המחשבה שבאוקיינוס כה רגוע ושלו אורבת לו רק סכנה אחת – מכת שמש – אף על פי שגופו היה שקוע לחלוטין במים ורק ראשו בחוץ. עליו להגן על ראשו בכל מחיר. גרביו של סטנדיש הצילו את המצב. הוא התכופף מתחת למים, התיר רק אחד מהם מהבירית והסיר אותו מעל כף רגלו. אחרי שקרע בגרב קרע קטן הצליח לחבוש אותו בבטחה על ראשו. הוא חזר על ההליך עם הגרב האחר. עכשיו הייתה לו הגנה כפולה מפני השמש, אף על פי, חשב בצער, שכובעו הנוכחי היה מעורר תגובות רבות ברובע הפיננסים, רובן שליליות. אבל איש לא יראה אותו כך לעולם, רק אלוהים וכמה דגים; הוא יוריד את הכיסוי מראשו כשה"ארבלה" תתקרב

עותקים