דנית הבישנית ודניאלה אין-דומה-לה

תקציר:
בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה נֶאֱלֶצֶת דָּנִית לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת, אֶת הָעִיר, אֶת בֵּית הַסֵּפֶר וְאֶת הַחֲבֵרִים, וְלַעֲבֹר עִם אִמָּא וְאַבָּא לְדִירָה קְטַנָּה בַּמּוֹשָׁב וּלְבֵית סֵפֶר חָדָשׁ מָלֵא יְלָדִים שֶׁהִיא לֹא מַכִּירָה. בַּהַפְסָקוֹת, כְּשֶׁכֻּלָּם מִשְׁתּוֹלְלִים בַּחוּץ, הִיא מִסְתַּתֶּרֶת בְּפִנַּת הַיְצִירָה, מְצַיֶּרֶת וּמְצַיֶּרֶת, בְּתִקְוָה שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ לֵב אֵלֶיהָ. דַּוְקָא דָּנִיאֵלָה – הַיַּלְדָּה הֲכִי תּוֹסֶסֶת בַּכִּתָּה, זוֹ שֶׁדָּנִית קְצָת חוֹשֶׁשֶׁת מִפָּנֶיהָ – מְגַלָּה בָּהּ עִנְיָן. יַחַד אִתָּהּ תִּסָּחֵף דָּנִית לְהַרְפַּתְקָה מַפְחִידָה וְתִמְצָא עַצְמָהּ מוּל אֶתְגָּרִים שׁוֹנִים מִכָּל מַה שֶּׁהִכִּירָה עַד כֹּה.

עותקים